האם אתם מכירים את טבעון?

האוטובוס של הקיץ בלבד: בשנות ה-30, אוטובוס לחיפה הגיע לאלרואי רק פעמיים ביום ורק בקיץ. בחורף הפועלים הלכו ברגל בבוץ הטובעני.

הגפירים החמושים: בעקבות התקפה קשה של כנופיית אבו-דורה ב-1936, המשטרה הבריטית העניקה רשמית שישה רובים לתושבי אלרואי שהושבעו כגפירים.

סליק בתוך חבית: השומר יוסף בן בנימין החביא 50 רימוני יד בתוך חבית באדמה, ותפר בעצמו נרתיק ייעודי לכל זוג רימונים.

סכסוך סולל בונה: 200 הבתים הראשונים של טבעון נבנו ע"י סולל בונה, אך עקב סכסוך כספי הבנייה הועברה לחברת "קרת".

רבי מאיר והבצלים: ההלכה העתיקה של עירוב תחומין עם בצלים לטבעין נחשבת לאחת ההלכות הפיקנטיות המוזכרות במסכת עירובין.

הציטוט של שר החוץ: משה שרת התלהב מטבעון ב-1955 וטען שהיא יפה אפילו יותר משכונת בית הכרם בירושלים.

קפיצות על אבנים בקישון: לפני בניית הגשר, עובדי מחצבת נשר חצו את הקישון בקפיצה מאבן לאבן; מי שפספס – צלל לבגדי עבודה רטובים.

המתנדבים של המשא"ז: אחוז המתנדבים למשמר האזרחי בטבעון הוא באופן מסורתי מהגבוהים ביותר במדינת ישראל ביחס לאוכלוסייה.

עוזבי הקיבוצים: מבחינה דמוגרפית-היסטורית, אחוז ניכר ממקימי ורוכשי הבתים בטבעון היו חברי קיבוצים מהעמק שחיפשו שילוב של כפר ועיר.

פנסיון לכל דורש: עד מלחמת ששת הימים טבעון נחשבה ל"בירת ההבראה והקיט" של הצפון, עם עשרות בתי פנסיון ומרפא פרטיים באוויר הצח.

פרויקט "בית ספר מנגן": כמעט כל תלמיד יסודי בטבעון לומד לנגן על כלי נגינה במסגרת שיתוף הפעולה עם הקונסרבטוריון.

טקס קבלת התורה: למערכת החינוך בטבעון יש מסורת רבת-שנים לקיים את טקס קבלת התורה של כיתות ב' במערות בית שערים.

קניון בלי עצים: התושבים נאבקו בעוז נגד קניון "מול היער"; כפשרה, כל העצים שנעקרו נשתלו מחדש בחלקה סמוכה.

שביתת חצי הלירה: הקנס ששילם אוסישקין לשחרור עולי כורדיסטן מהמעצר עמד על חצי לירה לאדם – ה"עסקה" שהולידה את אלרואי.

האדריכל של הטכניון: תוכנית המתאר של טבעון כ"עיר גנים" תוכננה ע"י פרופ' אלכסנדר קליין, יועץ תכנון ערים של קק"ל.

הצרכנייה הראשונה: אבן הפינה לצרכנייה השיתופית הראשונה בטבעון הונחה בינואר 1944.

שני פחים למשאית אחת: סיפור המיחזור של שנות ה-80 נותר מיתוס מקומי על פער שבין אידאולוגיה ירוקה למציאות בשטח.

הצופים והנוע"ל: תנועות הנוער בטבעון מרכזות מאות רבות של חניכים ונחשבות מהפעילות ביותר בצפון.

גבעת חרתיה ושייח' אבריק: השמות הערביים ההיסטוריים של הגבעות שעליהן יושבות היום קריית עמל וגבעות זייד.

רחוב אלונים: אחד הרחובות הוותיקים והיפים ביישוב, שבו נבנו הבתים הראשונים כבר ב-1945 בתוך חורש האלונים.

שכונת רמת הדסים: החלה ככפר נוער של עליית הנוער וסופחה מוניציפלית לטבעון ב-1957.

האוטונומיה של קריית חרושת: במשך למעלה מ-40 שנה התעקשה קריית חרושת לשמור על מעמד עצמאי עם פחות מ-300 תושבים עד לאיחוד.

גלריית מרכז ההנצחה: מרכז תרבות ייחודי שמשלב ספרייה, אולם קולנוע וגלריה מרכזית לאמנות ישראלית עכשווית.

האיחוד של 1958: נוצר לאחר שנים של מאבקים פוליטיים בין מפא"י (בקריית עמל) לאזרחים הליברלים של חברת קרת (בטבעון).

קברות השומרים: חלקת קבורה ייחודית לחברי אגודת השומר ומשפחותיהם בתוך שמורת טבע ונוף מרהיב.

עצי הליבנה הרפואי: בצמחיית היישוב גדל הליבנה הרפואי – עץ נדיר ויפהפה המשתלב בתוך יער אלון התבור.

ללא רמזורים: במשך עשרות שנים התגאתה טבעון בהיותה יישוב ירוק וכפרי שמתנהל כמעט לחלוטין ללא רמזורים פנימיים.

קמפינג במעיין: מעיין אלרואי הפך בשנים האחרונות לאחת מפינות הטבע והשכשוך האהובות ביותר על מטיילים בכל אזור העמקים.

חג המעלות: מסורת טבעונית מרובת משתתפים של הנוער העובד והלומד ושבט הצופים "אלון".

האופי ההיברידי: טבעון מתוארת במחקרים סוציולוגיים כמודל הישראלי המושלם ל"פשרה בין הקיבוץ לכרך העירוני".